התכנית התקדימית, בהיקף של 170 מלש"ח, כוללת מרכיבי תשתיות, מחקר, תעשייה ואקדמיה לפיתוח האזור כמוקד עולמי לנושא הפקת מזון מן הים וחקלאות בתנאי מדבור.
החלטה מספר 1442 של הממשלה מיום ה- 15.05.2022הנה החלטה לאומית בעלת השפעות אסטרטגיות, אזוריות ובינ"ל כאחד – בהיבטי מחקר, חדשנות ותעשייה, בטחון תזונתי ובריאות ותעסוקה.
עד שנת 2050 צפויה לגדול אוכלוסיית העולם לכדי כמעט 10 מיליארד אנשים. גידול זה, לצד שינויים אקלימיים עולמיים, כנגזרות פליטת גזי החממה, התחממות גלובלית ועליית פני האוקיינוסים, ועמם צמצום זמינות משאבי מים ואדמה חקלאית, תיצור מציאות חדשה בכל הנוגע לאופן הגידול החקלאי, המגוון החקלאי, איכותו וזמינותו. חלק ניכר מעתיד המזון העולמי מצוי במזון מן הים, בקציר חקלאות ימית ישירה ובביות מינים, שגם מבטיח תוצרת נקיה מנוטרת ופרודוקטיבית. חקלאות ימית (Aquaculture) הנה ענף חקלאי העוסק בגידול מבוקר של אורגניזמים ימיים כדגים ומאכלי ים אחרים, אצות וצמחים, במים מתוקים, מליחים או מלוחים.
גידולים אלה מספקים מזון ישיר (לרבות חלבון איכותי), ותוצרים טבעיים, כנוגדי-חמצון ומינרלים שונים החיוניים לתעשיות המזון, תוספי המזון, הפרמצבטיקה, הקוסמטיקה והכימיקלים, ולשימושים כגון טיהור שפכים, שמני מאכל, דשן, צמצום פליטות CO2, ואף כפוטנציאל אנרגטי לביו-מסה ותחליפי דלקים.
ככל שגדלה האוכלוסיה, ועמה הצורך בהזנה, כך גם נגבה מחיר ממשאבי הטבע. כיום, החקלאות העולמית צורכת כ-70% מכלל המים המתוקים וכמעט מחצית מהשטחים נטולי-הקרח בעולם. החקלאות הקיימת אחראית לכשליש מפליטות גזי החממה, כאשר מחצית פליטות אלו משויכות למקנה. על אף שהאוקיינוסים מהווים כ-70% משטח העולם, הם מספקים רק כ-2% ממזון העולם, לפחות ברמה קלורית, וברי כי עיקר החקלאות העתידית מקורה במזון מן הים.
תהליך נוסף עולמי הנו המדבור (Desertification) – כאשר שטחי קרקע שבעבר שמשו לחקלאות נהפכים לצחיחים, ובפוטנציאל להיות כאלה כבר בהיותם צחיחים-למחצה (Semi-arid), והקרקע אינה פוריה עוד. בנושא זה פעילות חקלאית חדשנית ומו"פ באזורי הערבה התיכונה, ברמת הנגב וחבל אילות, תוך מימוש אנרגיה מתחדשת (ובכלל זה אנרגיה פוטו-וולטאית), גידולים אקוופוניים לניצול מרבי של משאבי קרקע דלילים.
לעיר אילת כל המאפיינים והאלמנטים הפוטנציאליים להפוך להיות מוקד עולמי לנושא מזון מהים, אקדמית ותעשייתית: מפרץ אלמוגים מגוון שכמעט ולא נפגע מנזקי התחממות גלובלית, מדף ים ייחודי המאפשר הגעה לעומקי ים בסמוך לחוף, ומוסדות מחקר שצברו שם עולמי כמרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י), המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים, וקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בגילויים תעשייתיים חלוציים וביכולת אקדמית-מחקרית מהשורה הראשונה.
לתהליכים אלה משמעויות אסטרטגיות לאומיות מרחיקות-לכת, ויכולת הבטחת מקורות מזון עתידיים תוך הותרת טביעת רגל פחמנית (Carbon footprint) נמוכה.
ההשפעות הכלכליות הצפויות
במסגרת סך התרומה הכלכלית בתוך 5 שנים צפויות כ-900 משרות, במסגרת התנעת האקו-סיסטם; עוד למעלה מ-250, בתוך 10 שנים, בהבשלת ענף ההייטק באזור, ובסה"כ השפעה כלכלית ברוטו בהיקף 15.3 מיליארד ₪ בטווח זמן של 30 שנה.
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מוביל את נושאי האקדמיה והחדשנות בהחלטת הממשלה, בה שותף המשרד בתחומים נוספים כגון מחקר, כנסים בינ"ל ומינהלת יישום ההחלטה.
למידע נוסף ולכנס הבינלאומי לטכנולוגיות מזון מהים ומהמדבר